Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 25b
כְּאַבְנֵי בֵּית קוּלִיס, מַהוּ?
Traduction
If they were configured like the stones of the house of worship dedicated to the Roman deity Mercury, what is the halakha?
Rachi non traduit
כאבני בית קוליס. מרקוליס והיא שם ע''ז ולקמיה מפ' היכי עבדי:
Tossefoth non traduit
כאבני בית קוליס. מכאן אר''ת דאין שם ע''ז מרקוליס אלא קוליס כדאמרינן הכא והא דקרי ליה בעלמא מרקוליס היינו חילוף קילוס דהם קורים קילוס לשון שבח וחכמים החליפו לגנאי לשון לעג וקלס (תהלים מד) ומר הוא חילוף כמו מר דשחוטה דפרק גיד הנשה (חולין דף צד.) ומר דפרזלא דהגוזל בתרא (ב''ק קיג:):
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: מָצָא מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, כְּאַבְנֵי בֵּית קוּלִיס – חַיָּיב לְהַכְרִיז. וְאֵלּוּ הֵן אַבְנֵי בֵּית קוּלִיס: אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וְאַחַת עַל גַּבֵּיהֶן.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a resolution of the dilemma. As it is taught in a baraita: If one found scattered coins, these belong to him. If they were configured like the stones of the house of worship dedicated to Mercury, he is obligated to proclaim his find. The Gemara explains: And these are coins that were configured like the stones of the house of worship dedicated to Mercury: One was situated here on one side, and one was situated there alongside it, and one was situated atop the two of them.
Rachi non traduit
אחת מכאן ואחת מכאן. והשלישית חציה על זה וחציה על זה:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצֵא סֶלַע בְּשׁוּק, וּמְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר: שֶׁלִּי הִיא, חֲדָשָׁה הִיא, נִירוֹנִית הִיא, שֶׁל מֶלֶךְ פְּלוֹנִי הִיא – לֹא אָמַר כְּלוּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ שְׁמוֹ כָּתוּב עָלֶיהָ – לֹא אָמַר כְּלוּם. לְפִי שֶׁאֵין סִימָן לְמַטְבֵּעַ. דְּאָמַר: דִּלְמָא אַפּוֹקֵי אַפְּקַהּ וּמֵאִינִישׁ אַחֲרִינָא נְפַל.
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: In the case of one who finds a sela coin in the marketplace and another person finds him and says: It is mine, and the distinguishing mark is that it is new, or that it is a coin minted by the emperor Nero, or that it is minted by king so-and-so, he has not said anything and the finder need not give him the sela. Moreover, even if his name is written on the sela he has not said anything, due to the fact that there is no distinguishing mark for a coin that is effective in its recovery, as the finder says: Perhaps he spent the coin and it fell from another person.
Rachi non traduit
נירונית היא. נירון קיסר כתוב עליה:
מַתְנִי' מָצָא אַחַר הַגָּפָה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִים, אוֹ בִּשְׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת – הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן. מָצָא כְּלִי בָּאַשְׁפָּה, אִם מְכוּסֶּה – לֹא יִגַּע בּוֹ, אִם מְגוּלֶּה – נוֹטֵל וּמַכְרִיז.
Traduction
MISHNA: If one found, behind a wooden fence or behind a stone fence, bound fledglings, or if he found them in the paths that run through fields, he may not touch them, as they were certainly placed there intentionally. In a case where one found a vessel in a garbage dump, if it is concealed, he may not touch it, as a person certainly concealed it there. If it is exposed, the finder takes the item and proclaims his find.
Rachi non traduit
מתני' מצא אחר הגפה [או אחר הגדר] גוזלות מקושרין. גפה סתימת כותל של עץ או של קנים:
גדר. של אבנים:
לא יגע בהן. טעמא מפ' בגמרא:
מכוסה לא יגע בו. דאין זו אבידה שיהא מוזהר עליה בלא תוכל להתעלם דמשתמר הוא:
Tossefoth non traduit
אחר הגפה. מקום שמשתמרות קצת אבל מצא במקום שאין משתמר כלל ודאי אבידה היא ונתייאשו הבעלים כיון שאין בה סימן ולא מיירי הכא במשתמר לגמרי מדפריך בגמרא ולהוי קשר סימן כלומר ויטול ויכריז ובמקום המשתמר אפי' יש בו סימן לא יגע בו דהא תנן מצא כלי טמון באשפה לא יגע בו וביש בו סימן מיירי מדקאמר ואם מגולה נוטל ומכריז וכן לעיל (בבא מציעא דף כד.) אמר מצא אבידה אם רוב ישראל חייב להכריז א''כ ביש בה סימן מיירי ומוקי לה בטמון באשפה ונמלך עליה לפנותה אבל אם לא נמלך לא יגע בה ולרבא דאמר מקום הוי סימן נקט דוקא גוזלות דמדדין אבל דבר אחר לא דהוי מקום סימן ויטול ויכריז כיון דאינו משתמר לגמרי ולרבה דאמר מקום לא הוי סימן נקט גוזלות לאשמועינן דאע''ג דהוי ספק הינוח דאיכא למימר דמעלמא אתו לא יגע בהן:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא? דְּאָמְרִינַן: הָנֵי, אִינָשׁ אַצְנְעִינְהוּ, וְאִי שָׁקֵיל לְהוּ – לֵית לְהוּ לְמָרַיְיהוּ סִימָנָא בְּגַוַּויְיהוּ, הִלְכָּךְ לִשְׁבְּקִינְהוּ עַד דְּאָתֵי מָרַיְיהוּ וְשָׁקֵיל לְהוּ.
Traduction
GEMARA: What is the reason that one may not touch the fledglings? The Gemara answers: The reason is that we say with regard to these birds: A person concealed them, and if one takes them, their owner has no distinguishing mark on them that would enable him to reclaim them. Therefore, let the finder leave the birds in place until their owner comes and takes them.
וְאַמַּאי לֶיהֱוֵי קֶשֶׁר סִימָנָא! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: בִּמְקוּשָּׁרִין בְּכַנְפֵיהֶן, דְּכוּלֵּי עָלְמָא הָכִי מְקַטְּרִי לְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But why? Let the knot binding them serve as their distinguishing mark. Rabbi Abba bar Zavda said that Rav said: This is a case where the birds were bound at their wings. Since everyone binds them in that manner, the knot binding the birds is not a distinguishing mark.
וְלֶהֱוֵי מָקוֹם סִימָן! אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: בְּמִדַּדִּין. אִי בְּמִדַּדִּין – מֵעָלְמָא אָתוּ וּמוּתָּרִין!
Traduction
The Gemara asks: And let their location serve as their distinguishing mark. Rav Ukva bar Ḥama said: This is a case where the birds hop and do not remain in place. The Gemara asks: If it is a case where the birds hop, perhaps the birds came to that location from elsewhere and it is permitted for the finder to keep them.
Rachi non traduit
גמ' במדדין. ממקום למקום:
מעלמא אתו. ואין זה הינוח וכיון דאין בהן סימן נימא הרי אלו שלו:
אִיכָּא לְמֵימַר מֵעָלְמָא אֲתוֹ, וְאִיכָּא לְמֵימַר אִינָשׁ אַצְנְעִינְהוּ, וְהָוֵה לֵיהּ סְפֵק הִינּוּחַ, וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: כֹּל סְפֵק הִינּוּחַ – לְכַתְּחִילָּה לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל לֹא יַחֲזִיר.
Traduction
The Gemara answers: It can be said that the birds came from elsewhere and it can be said that a person concealed them, and the result is uncertainty with regard to whether the placement of the birds was deliberate, i.e., whether or not they are lost items. And Rabbi Abba bar Zavda says that Rav says: In any case of uncertainty as to whether the placement of an item was deliberate, one may not take it ab initio. And if he took it, he need not return it.
Rachi non traduit
ואיכא למימר איניש אצנעינהו. הואיל ומקושרין:
ספק הינוח. בדבר שאין בו סימן וכ''ש ודאי הינוח:
לכתחילה לא יטול. דאי שקלת לה ליכא למרייהו סימנין למיתב בהו ויפסיד הלכך לא יטול והבעלים יזכרו ויבאו ויטלום:
ואם נטל לא יחזיר. דהא ליכא דיהיב סימנא:
Tossefoth non traduit
ואמר ר' אבא בר זבדא אמר רב ספק הינוח לכתחילה לא יטול. כדמפרש לעיל דלמא איניש אצנעינהו:
ואם נטל לא יחזיר. יש מפרש דהיינו דוקא כשנטלהו והוליכו לביתו דיש לחוש שמא באו בעלים בתוך כך ולא מצאו מה שהניחו שם ושוב לא יחזרו לבקשה לכך לא יחזיר למקום שנטל אבל אם נטלו ולא זז משם וראה שלא באו בעלים בתוך כך יחזיר וכן יש בירושלמי עובדא ברבי אבא בר זבדא גופיה דקאמר רבי אבא בר זבדא אשכח חמרא מכוסה בחפיסה ונסביה אתא ושאיל בבי רב אמרו ליה לאו יאות עבדת אמר להו אהדריה א''ל לא דלמא אתא מריה ולא אשכחיה ומיאש מיניה ומיהו אם נטל לא יחזיר משמע רק שנטלה ואע''ג דלא הוליכה לשום מקום לא יחזיר ויש לפרש דמיירי הכא בספק אבידה דאפי' הניחה בעלים שם מדעת דומה ששכחוהו דבלא משתמר כ''א קצת מיירי דומיא דמתני' דעל מתני' קאי רבי אבא ולכך אם נטל לא יחזיר דהשתא אבידה היא ושכחוה הבעלים וכיון שאם היה יודע שהיא אבידה היה מחויב בהשבתה בלא שום הגבהה אם הוא יודע של מי הוא דכיון שהוא משתמר קצת לא יתייאשו הבעלים היכא דהגביה הוי מחויב בשמירתה מספק לרבה הוי שומר חנם ולרב יוסף שומר שכר עד שתבא ליד הבעלים ולא דמי לזקן ואינה לפי כבודו דאמר רבה בפרקין הכישה נתחייב בה ואמרינן בהמוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) אימור דאמר רבה בבעלי חיים דאנקטינהו נגרי ברייתא אבל בשאר דברים לא היינו משום דזקן לא מיחייב בהשבה כלל ולכך כי יחזיר למקומה אינו חייב בשמירתה וכן צלוחית דפרק הספינה (בבא בתרא דף פז:) ליחייב כלל בנטילה דאבידה מדעת היא ואינו חייב כלל בהשבתה אבל הכא אם היה יודע שהיא אבידה היה חייב ליקחנה ולהשיבה לבעלים אם היה יודע של מי הם עתה שהוא ספק אם הגביה חייב בשמירתה כדין אבידה ממש וכן משמע בפרק הספינה (שם) דקאמר צלוחית אבידה מדעת היא משמע דאם לא היתה אבידה מדעת א''ש דמחייב בנטילתה ועובדא דירושלמי דקאמר דאימור אתא מריה ולא אשכחיה מיירי שמצאו במקום שמשתמר לגמרי שלא היתה אבידה ואינה בת השבה ולכך אי לא הוה לן למיחש לאתא מריה יחזיר שפיר וכן משמע דסתם חפיסה יש בו סימן ואי לא הוה משתמר לגמרי א''כ שפיר עשה שנטלה ואמאי אמר דלאו יאות עבד וכן הא דתניא לקמן (בבא מציעא דף לא.) מצא טלית או קורדום בצד גדר אין זו אבידה ולא יגע בו אפילו יש בו סימן מיירי במקום המשתמר אי נמי התם לדעת הונח שם ולא יגע בו אפילו יש בו סימן דדרך פועלים שמניחים טליתן או קורדומם בצד גדר של אותה שדה ולפירוש רש''י דפירש דלא יחזיר דליכא איניש דיהיב סימנא קשה דפשיטא דלא יחזירנו לשום אדם שאינו יודע מי הם הבעלים כיון שאין בו סימן:
מָצָא כְּלִי בָּאַשְׁפָּה, מְכוּסֶּה – לֹא יִגַּע בּוֹ, מְגוּלֶּה – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וּרְמִינְהוּ: מָצָא כְּלִי טָמוּן בָּאַשְׁפָּה – נוֹטֵל וּמַכְרִיז, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לִפַּנּוֹת.
Traduction
§ The mishna teaches: In a case where one found a vessel in a garbage dump, if it is concealed, he may not touch it, as a person certainly concealed it there. If it is exposed, the finder takes the item and proclaims his find. The Gemara raises a contradiction from a baraita: If one found a vessel concealed in a garbage dump, the finder takes the item and proclaims his find, because it is routine for a garbage dump to be cleared. Therefore, presumably it was not placed there; rather, it is a lost item and one is obligated to proclaim his find.
Rachi non traduit
שכן דרך אשפה ליפנות. ואי לא שקיל ליה האי השתא לכשיפנה יטלנה נכרי או ישראל חשוד הלכך אבידה היא ומוזהר עליה:
אָמַר רַב זְבִיד, לָא קַשְׁיָא: הָא בְּכוּבֵּי וְכָסֵי, הָא בְּסַכִּינֵי וְהֶמְנֵיק. בְּכוּבֵּי וְכָסֵי – לֹא יִגַּע, בְּסַכִּינֵי וְהֶמְנֵיק – נוֹטֵל וּמַכְרִיז.
Traduction
Rav Zevid said that this is not difficult: This mishna is referring to containers or cups. That baraita is referring to knives or a fork [vehamnik]. The Gemara elaborates: In the case of containers or cups, which are large, it is inconceivable that they fell there inadvertently, so he may not touch them. In the case of knives or forks, which are small, there is room for uncertainty as to whether it was placed there or whether it fell, so the finder takes the item and proclaims his find.
Rachi non traduit
כובי וכסי. טמונים מדעת הואי ולא יגע בהן:
סכיני והמניק. שהן כלים קטנים אבדה הן שהשליכם שם עם האשפה שהוציאם מן הבית ולקמן פריך מאי שכן דרך אשפה לפנות:
רַב פָּפָּא אָמַר: הָא וְהָא בְּכוּבֵּי וְכָסֵי, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לִפַּנּוֹת, כָּאן בְּאַשְׁפָּה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִפַּנּוֹת.
Traduction
Rav Pappa said: Both this baraita and that mishna are referring to containers and cups, and nevertheless, it is not difficult: Here, the baraita is referring to a garbage dump that is designed to be cleared; therefore, he must take the vessel and proclaim his find to prevent it from being cleared with the garbage. There, the mishna is referring to a garbage dump that is not designed to be cleared; as it is possible that the owner placed it there, the finder may not touch it.
אַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לִפַּנּוֹת אֲבֵידָה מִדַּעַת הִיא! אֶלָּא בְּאַשְׁפָּה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לִפַּנּוֹת, וְנִמְלַךְ עָלֶיהָ לְפַנּוֹתָהּ.
Traduction
The Gemara asks: How could one be obligated to proclaim his find of a vessel in a garbage dump that is designed to be cleared? Even if the owner of the vessel concealed it there, it is a deliberate loss and the owner renounced ownership of the vessel. The Gemara answers: Rather, the baraita is referring to a garbage dump that is not designed to be cleared, and the owner of the land reconsidered and decided to clear it.
Rachi non traduit
אבידה מדעת היא. דהוה ליה לאסוקי אדעתיה שיפנוה:
בִּשְׁלָמָא לְרַב פָּפָּא – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לִפַּנּוֹת. אֶלָּא לְרַב זְבִיד, מַאי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לִפַּנּוֹת? שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אַשְׁפָּה לְפַנּוֹת לָהּ כֵּלִים קְטַנִּים.
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to Rav Pappa, this is the reason that the tanna teaches in the baraita: He takes it and proclaims his find, because it is routine for a garbage dump to be cleared, as the ruling is dependent on whether the dump is ultimately cleared. But according to Rav Zevid, the reason for the ruling in the baraita is that the utensils found were knives and forks. What is the relevance of the statement in the baraita: Because it is routine for a garbage dump to be cleared? The Gemara answers that according to Rav Zevid, it means: Because it is routine for a garbage dump to inadvertently have small utensils cleared, i.e., discarded, into it.
Rachi non traduit
היינו דקתני שכן דרך אשפה לפנות. שהבעלים נמלכים לפנות:
לפנות לה כלים קטנים. מן הבית שלא מדעת:
מַתְנִי' מָצָא בְּגַל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מָצָא בְּכוֹתֶל חָדָשׁ, מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ – שֶׁלּוֹ, מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים – שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים – אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
Traduction
MISHNA: If one found lost items in a heap of stone rubble or in an old wall, these belong to him. If one found lost items in a new wall from its midpoint and outward, they belong to him. If he found the items from its midpoint and inward, they belong to the homeowner. If the homeowner would rent the house to others on a regular basis and there was a steady turnover of residents, even if one found lost items inside the house, these belong to him. Since the owner of the lost items cannot be identified based on location, he will certainly despair of recovering his lost items.
Rachi non traduit
מתני' מצא בגל. גל אבנים מחומה שנפלה:
הרי אלו שלו. בגמרא מפרש:
מחציו ולחוץ. באחד מחורי כותל הסמוכים לרשות הרבים מצאה מחצי עוביו של כותל ולחוץ שלו דאמרינן אחד מבני רשות הרבים נתנו שם ושכח דאע''ג דאמרן לעיל ספק הינוח לא יטול והאי הינוח הוא הא מוקמי' למתני' בגמרא דשתיך טפי דאיכא יאוש בעלים:
ואפילו מצא בתוך הבית כו'. דלא ידוע דמאן נינהו ובעליו נואשו:
גְּמָ' תָּנָא: מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ שֶׁל אֲמוֹרִיִּים הֵן. אַטּוּ אֱמוֹרִים מַצְנְעִי, יִשְׂרָאֵל לָא מַצְנְעִי? לָא צְרִיכָא
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that if one found a lost item in a heap of rubble or in an old wall it belongs to him. The Sages taught in a baraita: It is his due to the fact that when the owner of the heap or wall claims the property, the finder can say to him: They belong to the Amorites, who lived in Eretz Yisrael before it was conquered by the Jews. The Gemara asks: Is that to say that Amorites conceal items but Jews do not conceal items? Perhaps it was the homeowner who placed the item in the wall or the heap. The Gemara answers: No, the baraita is necessary only in the specific case
Rachi non traduit
גמ' תנא. גבי גל וכותל ישן:
שיכול לומר לו. לבעל הגל או לבעל הכותל:
של אמוריים. שהורישו אבותינו היו:
ישראל לא מצנעי. ומחציו ולפנים אמאי שלו הרי בעל הבית זה משתמש בה זה כמה שנים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source